<h1>תשובות בעלי התוספות סימן קי"ז — תשובת רבינו שמואל יהודה ב"ר מנחם הלוי</h1>
<h2>דף ס:</h2>
תשובה. לא ידענא מאי תיבעי ליה למר, אם מת הילד ואח"כ נתארסה, פשיטא דמותרת, כדפסיק תלמודא פ' אע"פ [כתובות ס' ע"ב] הילכתא מת מותר, גמלתו אסור. ולית הלכתא כמר בר רב אשי, דבתר הכי קאמר סתמא דתלמודא, ולא היא ההוא שוטה הואי כו'. ושכתבת דבהלכות קטועות אפילו מת אסור, והביא ראייה דקיימא לן הלכה כמר בר רב אשי בר ממיפך שבועה ואודיתא. היינו היכא דסתמא דתלמודא לא קאמר בהדיא דלא כוותיה. ופשיטא לי כביעתא בכותחא דאם מת הילד תוך כ"ד חדש דמותרת ליארס ולינשא מיד לכתחילה, ובלבד שיהיו ג' חדשים ממיתת הבעל, או לאחר הגירושין. אבל אם קידשה קודם מיתת הילד ובתוך כ"ד חדשים, יוציא וכשיגיע זמן לכנוס, יכנוס. דלית הילכתא כר' מאיר דאמר יוציא ולא יחזיר עולמית. ואע"פ שפוסק תלמודא פ' אע"פ [שם] הלכה כר' מאיר בגזרותיו ולא בקנסותיו, היינו היכא דהוציא בגט התם אמרי רבנן לכשיגיע זמן לכנוס יכנוס, אבל היכא שלא רצה להוציא בגט, אפילו רבנן מודו שכופין אותו אפילו לאחר כ"ד חדש להוציא ולא יחזיר עולמית, דאי לא תימא הכא מיעקרא תקנתא דכל אחד יקדש מניקה תוך כ"ד חדש כדי שלא יקדמנו אחר, וישב במרד ובמעל עד לאחר כ"ד חדש ויכנוס. דודאי היכא ששמע לדברי חכמים בזה שגרשה בגט, אע"פ שעבר על דבריהם בזה שקדשה תוך כ"ד, אמור רבנן דיכול לכונסה לאחר כ"ד חדש, או אפילו תוך כ"ד חדש אם מת הילד, דלאו מיעקרא תקנתא דרבנן. דהיא לא תשמע לו לקדש, ותחזור ותתגרש והייתה נפסלת לכהונה על קנס. וגם הוא לא יעשה כי מה ריוח יש לו בדבר, שמא כשתתגרש תינשא לאחר. סוף דבר אם נתקדשה זו האשה לאחר מיתת בנה מותרת לינשא מיד. ואם נתקדשה קודם מיתת בנה תוך כ"ד חדש ולא רצה לגרש במרד ובמעל לקיים דברי חכמים, מנדין אותו עד שיגרש, ולא יחזיר עולמית. ושלום שמואל יהודה לוי.
